טיול החודש (דצמבר) – מצד מאגורה
משה עינב
לקראת חג החנוכה, חיפשנו מקום בנגב שקשור איכשהו לחג ומצאנו... במצד מאגורה, מסתבר בבדיקה מחודשת כי נמצאו חרסים חשמונאיים המיוחסים לימי אלכסנדר ינאי, מאחרוני מלכי החשמונאים (נינו של שמעון אחיו של יהודה המכבי). בימיו הגיעה המדינה החשמונאית העצמאית לשיא גודלה וכמה שנים לאחר מותו ומות אשתו שלומציון מלכה (שמלכה אחריו) נפלה יהודה לידי המלכות הרומית והגיעה לקיצה.
המצודה בנויה בקצהו הדרום מערבי של רכס חלוקים, צופה יפה אל נחל הבשור ואל רכס בוקר - מעבר הכרחי בדרך הנבטים מעבדת לחלוצה (דרך נחל הבשור) ולעזה. למצודה שלושה שלבי בנייה, שרידי מבנה גדול (34X40 מ') נבנו במקום בתקופת המקרא - תקופת ממלכת יהודה. על מבנה זה בנו הנבטים מצודה במידות קטנות יותר (40X22 מ'). מתקופה זו (ימי בית שני) שרדו גם ממצאי חרסים מימי החשמונאים. ובתקופה הביזנטית נבנתה המצודה הקטנה (21X21 מ') והרבועה עם ארבעה מגדלי הפינה וזו שרדה לגובה של כ- 2.5 מ' עם אבני גזית וברוחב קורות כ - 1 מ'. מתקופה זו זרד כנראה גם בור המים החצוב בסלע (בצד הדרומי) ובו שני עמודי תמיכה לתקרה. תעלת המים שהזינה את הבור נראית היטב בסמוך לדרך הבאה ממזרח למקום.
המצודה נסקרה כבר בשנת 1953 אבל חפירות במקום נערכו רק בשנת 1970 ע"י הארכיאולוגים רודולף כהן וזאב משל.
כיצד מגיעים: אפשר להגיע ברכב 4X4, בטיול אופניים וכמובן טיול רגלי. יוצאים מהמדרשה לכביש 40 ומטפסים אל בריכת המים ("בנגב יבחן...) משם בדרך העפר לכיוון צפון מערב כ- 400 מ' ואז פונים שמאלה (לדרום מערב). לאחר כ-2 ק"מ פוגשים בדרך מסומנת בסימון שבילים בצבע כחול, פונים ימינה לכיוון צפון מערב ו-2 ק"מ נוספים אח"כ אנו במצודה (הדרך ממשיכה למטה בצבע ירוק). ברכס חלוקים שרידים ארכיאולוגיים נוספים, קירות ורוג'ומים - גלי אבנים). שימו לב כי חלק מהדרך אנו עושים על קו פרשת המים הארצית - ערוצים המצטרפים מזרחה לנחל צין וים המלח וערוצים המצטרפים לנחל בשור אל הים התיכון.
טיול החודש (נובמבר) – מצד אצבוע והחלמוניות שעדיין בפריחתן...
משה עינב
עדיין ניתן לראות חלמוניות בפריחה יפה ומלאה, הפעם בשמורת החלמוניות בהר בוקר.
המסלול כולל אתר ארכיאולוגי מעניין, נוף מדברי יפה ולא רחוק מכביש – הליכה קלה יחסית.
כיצד להגיע? מכביש 40, בקטע צומת חלוקים – צומת טללים, נפנה לכיוון חוות הבודדים: נחל בוקר וזית במדבר. שם נשאיר את רכבנו ונעשה המסלול ברגל. נקיף את כרם הגפנים של חוות נחל בוקר מימין (ממזרח),
סמוך לכביש ונרד לנחל בוקר. לאחר כ 100 מ' בנחל בוקר (מערבה) נחצה אותו ונמשיך כ 200 מ' מערבה על דרך הרכב ונפנה ימינה (צפונה) לכיוון הר בוקר, אל שרידי המבנים הארכיאולוגיים – מיצד הבנוי על בליטת קרקע במורד רכס בוקר – נטפס לשם בעלייה קלה, כ 200 מ' מהדרך.
בדרכנו אל המצודה, נחלוף על פני שרידי מבנים חפורים, בינהם "בית ארבעת המרחבים".
"מצד אצבוע" – אתר נחל בוקר (חורבת רמת בוקר)
האתר נסקר ע"י רודולף כהן (1969) וזאב משל (1972) ונחפר בשנת 1975 ע"י רודולף כהן. המצד בנוי על בליטת קרקע. המצד בעל מתאר טרפזי לא רגולארי ובנוי אבני גזית בסיתות גס. המצד מורכב ממגדל וחדרים סביב חצר מרכזית. מהמצד תצפית נרחבת על נחל בוקר ורכס חלוקים. למרגלות המצד ניחפרו כמה מבנים הבנויים בשיטת בתי "ארבעת מרחבים". מבנים המאפיינים את התקופה הישראלית (תקופת הברזל), תקופת המקרא – ימי מלכות שלמה ומלכי יהודה. גם הממצאים הקרמיים מעידים על תקופה זו. "מצד אצבוע" מצטרף לשורת אתרים מתקופה זו באזורינו, בעלי מתאר דומה וקרמיקה (כלי חרס) זהים.
פרופ' יוחנן אהרוני ז"ל ייחס את המצדים והמבצרים לדרך האתרים המקראית שעשתה דרכה מהנגב
לקדש ברנע שבסיני (על דעה זו חלוקים ארכיאולוגיים). המקום מרשים מאד ושווה ביקור.
מהמצד נמשיך לטפס בדרך הרכב כ 150 מ' לכיוון צפון ואז נגלוש קצת לעבר ערוץ הנחל וכמה עשרות מטרים לכיוון הערוץ פורחות החלמוניות. מכאן נעשה דרכנו חזרה בירידה אל מקום כלי הרכב.
המסלול כשלוש שעות בניחותה (תלוי בקצב ההליכה ובזמן השהייה בשטח).
הערה: אנא, אל תנסו להיכנס לשטח עם כלי הרכב (4X4) – עזרו לנו לשמור על המקום!
טיול החודש (אוקטובר) – פריחת החלמוניות
משה עינב
"אם היינו צריכים לבחור את הפרח היפה והגדול ביותר בארץ, אין ספק כי החלמונית היתה מועמדת מועדפת".
אבי שמידע (מדריך פרחי הבר בישראל, כרך א', הצמחייה הים תיכונית, הוצ' כתר, עמ' 98).
לכל אחד מועמד לתואר פרח הבר ביותר המועדף עליו, אך אין חולק כי החלמונית הגדולה מרשימה מאד,
בעיקר בעונה זו של הסתיו – תחילת החורף.
פריחת החלמונית הגדולה, צהובה ומרהיבה, השם העברי על עטיף הפרחים הצהובים כעין חלמון הביצה.
החלמונית הגדולה, גאופיט (מצמחי הבצל) ממשפחת הנרקיסיים.
תפרוסת פרחי החלמונית מהחרמון ועד הר הנגב הגבוה, אבל לא ברצף, אלא ב'כתמים נקודתיים'.
בנגב, לרב במפנים צפוניים בסלע גיר או דולומיט קשה בכיסי עפר. המציאות המקוטעת של הופעת החלמוניות היום, מעידה אולי על רצף תפוצה בעבר, בתקופות לחות יותר ועם שינוי אקלים לשחון יותר, נכחדו חלק מהצמחים והנשארים שרדו בגומחות מיוחדות.
הפריחה מתחילה בחודש אוקטובר ונמשכת לעיתים עד סוף חודש נובמבר. מהבצל יוצאים פרח אחד או שניים.
הפרח חי 6-10 ימים וצבעו משתנה מצהוב –ירקרק לצהוב חלמון עז ולבסוף לצהוב חום.
בימי הפריחה הראשונים הפרחים נסגרים לעת ערב, אבל בהמשך הפרח נשאר פתוח גם בלילה.
פרחי החלמוניות מופיעים בגושים, אבל ללא עלים (שיופיעו בהמשך החורף לקראת האביב, כמו החצב).
באזורינו ריכוזי החלמוניות הקרובים ברכס בוקר בשני "כתמים". אלו בתוך שמורת טבע סגורה וללא שבילים
מסומנים, לכן אנו מנועים מלהפנות מטיילים לשם. אבל, לא רחוק מאיתנו בהר רחמה שברכס ירוחם,
לא רחוק מירוחם, מצויים שני "כתמים" נוספים של חלמוניות.
כיצד מגיעים? מצומת חלוקים ממשיכים לכיוון ירוחם, סמוך לק"מ 149 (כ 2 ק"מ לפני ירוחם).
שילוט של סימון שבילים מפנה מערבה אל החלמוניות. ירידה מהכביש כ 1 ק"מ בדרך רכב (מתאימה לרכב 4X4) – סימון ירוק.
בקצה הדרך שתי אפשרויות: הקצרה בשביל רגלי, מסומן בשחור לריכוז חלמוניות. השביל השני מסומן בכחול,
קצת ארוך יותר אל החלמוניות עושה דרכו דרומה ואח"כ מערבה לתוך ערוץ הנחל. מהחלמוניות השביל הכחול
מטפס אל קו הרכס ופונה צפונה ויורד לאגם ירוחם (לקרב הסכר) כשהוא חולף באתר הארכיאולוגי המעניין
מתקופת הברונזה תיכונה א' (2000-2200 לפנה"ס). המראה מהרכס על סביבות ירוחם יפה ושווה. מי שמעוניין רק בחלמוניות ילך ויחזור, מי שמעוניין במסלול הארוך ייהנה ולא יצטער...
חג שמח, ופריחה נעימה!
טיול החודש - אל בריכת המים
משה עינב
לצועדים הידד! – הצעה למסלול הליכה אחר!
רבים מתושבי המדרשה צועדים מדי יום. המסלולים המקובלים בנחל צין או בשדה צין.
הפעם הצעה למסלול אחר – לרכס חלוקים: יציאה מהמדרשה לכביש 40 וטיפוס בשביל
(מסומן בשתי שורות אבנים) אל בריכת המים – זו שעליה הכתובת מדברי דוד בן גוריון: "בנגב יבחן..."
סמוך לבריכה מרפסת תצפית (בנויה) לנוף. המראה מדהים ושווה עלייה.
המדרשה פרושה למטה – "מבט ממעוף הציפור", על רקע הנוף היפה של נחל צין, רמת עבדת, רכס חתירה, ובימים של ראות טובה גם רכס חצירה (הר רכב) ואפילו הרי אדום רחוק, רחוק באופק.
הבריכה צבועה היום בצבע חום ועליה הכתובת מדברי דוד בן גוריון בכתב 'רשלני'.
זהו סיפור עצוב שאירע בעדלאידע של לפני שנה וחצי: ביום שישי לפני העדלאידע התעוררנו וראינו כי הבריכה נצבעה בכתום – מחאה כנגד התוכנית ליציאה מגוש קטיף. מתנדבים מתושבי המדרשה בסיוע המועצה האזורית, עלו באותו בוקר וצבעו בחום על הצבע הכתום. תלמידי יב' (מחזור כו') של התיכון לחינוך סביבתי רשמו את הכתובת שוב.
על הרכס הקרוב לבריכה, דרכי רכב לכיוונים שונים שבהם אפשר לצעוד ולהחליט על המרחק והקושי הרצויים. חלקים מהדרכים הם על קו פרשת המים הארצי – ערוצים שזורמים לנחל הבשור (לים התיכון) ואחרים לנחל צין (ומשם לערבה ולים המלח). שרידים ארכיאולוגיים מבצבצים פה ושם וכמובן בעלי חיים.
מי שלא עלה עדיין לבריכת המים לתצפית, וגם למי שעלה, שווה לעשות זאת שוב ושוב...
עלו ותיהנו!
