מדרשת בן גוריון

תושבים יקרים,

בסוף השבוע הקרוב יתקיים שיא מטר הפרסאידים השנתי.

לקראת האירוע יוחשך ביום שישי ה- 11/8 רחוב דרך מצוק הצינים אשר מקביל לקו המצוק כדי לאפשר צפייה מיטבית.

תודה,

ועד מקומי

מה זה מטר פרסאידים?

פרסאוס, אחד מגדולי הגיבורים של המיתולוגיה היוונית, זכה להנצחה בשמיים עם קבוצת כוכבים הקרויה על שמו, קבוצת כוכבים שגם העניקה את שמה למטר ייחודי – מטר המטאורים המפורסם הקרוי פרסאידים – ילדיו של פרסאוס.

מטאור הוא שם כללי לגופים שמימיים קטנים בגודלם, מגושי סלע ועד גרגרי אבק, שנלכדים בכוח המשיכה של כדור הארץ, ונכנסים לאטמוספירה. החיכוך עם האוויר במהירות גבוהה גורם לגוף להתלהט, החום גורם לפליטת אנרגיה בצורה של אור מהגוף הלוהט (כמו ברזל שמחומם באש עד שהוא מאדים ומאיר גם בחושך) ובשמי הלילה הוא זוהר ונראה כמו "כוכב נופל", כפי שהוא מכונה (באופן שגוי, כמובן, כי לא מדובר בכוכב).

חלק גדול מהמטאורים נוצרים מכוכבי שביט – גושי קרח וסלע גדולים שנעים ברחבי מערכת השמש במסלולים קבועים ומותירים מאחוריהם שובל של אבק, קרח וחלקיקי סלע. כשכדור הארץ חוצה את אחד המסלולים הללו, נוצרת התופעה הקרויה מטר מטאורים: המון חלקיקי אבק וקרח שחודרים לאטמוספרה, נשרפים בה ויוצרים מראה מרהיב של שובלי אור. את התופעות הללו ניתן לחזות מראש כיוון שגם המסלול של כדור הארץ וגם המסלול של כוכבי השביט ידועים לאסטרונומים ותאריך הפגישה ניתן לחישוב באופן מדויק.

מטר הפרסאידים הוא תוצאה של מפגש כדור הארץ עם השובל של כוכב השביט סוויפט-טאטל, הקרוי על שמם שני אנשים, האחד אסטרונום חובב והשני חוקר ממצפה הכוכבים של הארוורד, שתיעדו אותו לראשונה באופן מדעי ב-1862 (הוא תועד כבר בשנת 69 לספירה). כוכב שביט זה, מלבד היותו המקור למטר המטאורים המפורסם ביותר, גם זכה לכינוי "האובייקט המסוכן ביותר למין האנושי" – המסלול שלו במערכת השמש מביא לקרבה מסוכנת לכדור הארץ ומעורר חשש להתנגשות עתידית שיכולה להשמיד חלק גדול מהחיים עלי אדמות. בעבר חשבו שהשביט עלול להתנגש בכדור הארץ כבר ב-2162 אבל הסכנה הזו הופרכה וכעת מדברים על סיכוי להתנגשות (סבירות בשיעור מזערי של של 0.0001 אחוזים) בשנת 4479.

מה מיוחד במטר הפרסאידים?

מטר הפרסאידים הוא מטר גדול במיוחד שבו ניתן לראות הרבה מטאורים. בשיא המטר הקצב מגיע ל- 80 עד 100 מטאורים בשעה והיו שנים שבהן היה ניתן לראות גם יותר. בשנת 2016 בשיא המטר ניתן היה לראות בין 150 ל-200 מטאורים בשעה ובשנת 1993 נצפו יותר מ-300 מטאורים בשעה.

בנוסף, המקום שבו מופיע מטר המטאורים בשמי הלילה – בגובה השמיים לכיוון צפון – מאפשר תצפית טובה במיוחד על המטאורים החודרים לאטמוספרה.

גם זמינות התצפית במטר תורמת לייחוד שלו: זמן ההתרחשות של המטר הוא בקיץ ובהרבה מדינות, כולל ישראל, קיים בעונה הזו סיכוי נמוך לעננות. כך ניתן לחזות במטר באופן בהיר מצד אחד ומבלי לקפוא מקור מצד שני. כיוון שזו תקופת החופש הגדול גם הרבה יותר קל להתארגן לצפייה מסודרת במטר.

המידע מתוך אתר סוכנות החלל הישראלית: https://www.space.gov.il/%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%98%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D